בוררות

בוררות הינה כלי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.

בדומה להליך המשפטי בו מכריע השופט במחלוקת שבין הצדדים, גם בבוררות מוכרע הסכסוך על ידי הבורר, במסגרת פסק בוררות הניתן על ידו. בשונה מבית המשפט, הליך הבוררות מתנהל באווירה נינוחה יותר, שאינה כבולה בהכרח לסדרי הדין ולדיני הראיות, ההליך מהיר יותר, דיסקרטי, ויש בו כדי לסיים את המחלוקות בין הצדדים באופן סופי.

העברת הסכסוך להליך בוררות מחייבת הסכמת כלל הצדדים למחלוקת, שאם לא כן, יוכרע הסכסוך בבית המשפט. הסכמה זו יכול שתינתן מראש, במסגרת תניית בוררות המופיעה בהסכם מסחרי או אחר שנחתם בין הצדדים עוד לפני שנתגלע ביניהם הסכסוך או במקרים מסוימים, מכוח חברות באגודה או גוף שהליך הבוררות הינו חלק מהתקנון שלהם. הסכמת הצדדים להעברת הסכסוך להכרעה בפני בורר יכולה שתינתן גם בדיעבד, לאחר פרוץ הסכסוך, וזאת במידה וכל הצדדים לסכסוך אכן מעוניינים לסיימו במהירות, ביעילות, בדיסקרטיות ובאופן סופי.

קביעת זהות הבורר נתונה בידי הצדדים. במידה ואין הצדדים מצליחים להסכים על זהות הבורר, הם יכולים להעביר את סמכות מינוי הבורר לצד שלישי ניטראלי, כגון ראש לשכת עורכי הדין.

תפקיד הבורר, כאמור, הינו להכריע במחלוקת, לאחר ששמע את טענותיהם של כל אחד מהצדדים.

אופן הצגת הטענות, המסמכים שיוגשו במסגרת הליך הבוררות וכל יתר סדרי הדין נקבעים מראש ומקבלים ביטוי מפורש בהסכם הבוררות שנחתם לפני תחילת ההליך.

להליך הבוררות מספר יתרונות בולטים על פני ניהולו של הליך משפטי בבית המשפט:

מהירות ויעילות – בעוד ההליכים בבתי המשפט עשויים להמשך מספר שנים, הליך הבוררות נמשך זמן קצר ביותר, הישיבות נקבעות במועדים המותאמים ליומניהם של הצדדים ופסק הבוררות ניתן בתוך לא יותר מ-60 ימים. הליך יעיל זה מאפשר לצדדים לסיים סכסוכים המחייבים הכרעה מהירה בתוך זמן קצר, מבלי להידרש להליכים ארוכים ומתמשכים בבתי המשפט.

דיסקרטיות – הליך הבוררות מתנהל במשרדנו בדיסקרטיות מוחלטת. בניגוד להליכים בבתי המשפט ותוצריהם, כל מסמכי הליך הבוררות – לרבות כתבי הטענות, התצהירים, הפרוטוקולים ופסק הבוררות – הנם חסויים ואינם פתוחים בכל דרך לעיון הציבור.

אווירה נינוחה – הליך הבוררות מתנהל במשרדנו באווירה נעימה ורגועה, בחדר ישיבות המותאם במיוחד לניהול הליכי בוררות וגישור.

סופיות הדיון – פסק הבוררות הינו סופי ואין ניתן לערער עליו בזכות בפני בית המשפט. ישנו מספר עילות מצומצם לביטול פסק בוררות, המנויות כולן בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ”ח-1968. במידה ולא הוגשה בקשה לביטול יאשר בית המשפט את פסק הבוררות לבקשת הצד הזוכה וייתן לו תוקף של פסק דין.

הצדדים רשאים לקבוע ביניהם מראש כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות בפני בורר נוסף או כי ניתן יהיה לבקש רשות לערער בפני בית המשפט, במידה ונפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.

חסכון בעלויות – אמנם הצדדים לסכסוך נדרשים לשלם את שכר טרחת הבורר, אולם החיסכון בזמן, פישוט ההליכים והעדר הצורך בתשלום אגרת בתי המשפט הופכים בסופו של דבר את הליך הבוררות לזול יותר ביחס להליך המשפטי בבתי המשפט.

חוק הבוררות, תשכ”ח-1968

עורכת דין קרן וינברג אייל

בעלת ניסיון רב ביישוב סכסוכים, הן כבוררת והן כמגשרת. בעבודתי אני משלבת יכולות משפטיות גבוהות בצד גישה שרואה ביישוב הסכסוכים שליחות אישית ומטרה ראשונה במעלה.

בוגרת קורס להכשרת בוררים של המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין.