גישור בקניין רוחני

תחום הקניין הרוחני הינו רחב ומגוון וכמוהו גם הסכסוכים אשר מגיעים לפתחם של בתי המשפט בהקשר זה.

לרוב מדובר בטענות של יוצרים, ממציאים או מעצבים בדבר הפרת זכותם הקניינית או המוסרית ביצירה, בהמצאה, בפטנט, במדגם, בסימן מסחר, בסוד המסחרי, במוניטין וכדומה.

המשותף לסכסוכים אלו הינו ההעדפה הברורה לנהלם בדיסקרטיות, הרחק מעיני מתחרים עסקיים, לקוחות קיימים ופוטנציאליים והציבור בכללותו, באופן שלא יחייב חשיפה פומבית של מהות הסכסוך, שיטות עבודה, סודות מסחריים, פרטים אודות הקניין הרוחני ועוד.

ניהול הליך משפטי בעילה של הפרת זכות בקניין רוחני משמעה פרסום פומבי של העובדה שהיצירה, הפטנט או סימן המסחר הועתקו במלואם או בחלקם על ידי אחר. עצם פרסומה של ידיעה זו עשויה לגרום נזק לבעל הזכות בכך שלקוחות פוטנציאליים עשויים לפנות דווקא אל הצד שנטען לגביו כי הפר את הזכות. פרסומה של ידיעה כזו אף עלולה להעלות סימני שאלה בדבר יכולת בעל הזכות לשמור בסודיות על המידע שברשותו.

פעמים רבות הגשת תביעה שעניינה קניין רוחני מלווה בצו מניעה שמטרתו הפסקת שימוש מפר ביצירה, בפטנט, בסימן מסחר בסוד מסחרי כזה או אחר וכדומה. אלא שהגשת תביעה איננה עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים האמתיים של בעל הזכות בקניין הרוחני. בעוד שיוצר מעוניין דווקא בהשמעת או בהצגת יצירתו (במידה ואלו יוסדרו כדין), צו המניעה אשר מוגש לבית המשפט דווקא מונע אפשרות זו ובכך יוצאים שני הצדדים (ולעיתים גם הציבור) חסרים.

בהליך הגישור ניתן לבחון את העובדות העומדות בבסיס הסכסוך, לבדוק את טענת ההפרה על יסודותיה השונים וכן למצוא פתרון הולם אשר ייתן מענה למירב האינטרסים של כל אחד מהצדדים.

בעוד שבית המשפט מוגבל בסעדים אותם הוא יכול לתת לתובע הטוען לפגיעה בזכותו בקניין הרוחני, בגישור השמיים הם הגבול וניתן לחשוב על דרכים שונות ויצירתיות ליישוב המחלוקת לשביעות רצונם של שני הצדדים.